21 שנים קצרות הספיק אריאל להיות פה בעולם,
אבל הן היו ארוכות מאוד.

הבחור הצעיר והנמרץ עם הברק בעיניים והלב הבוער הספיק בזמן הקצר שהיה כאן להיות פעיל רכזי בקרב בני הנוער בשכונתו ולהקים  בית מדרש לנוער שהפך למודל לבתי מדרש דומים בכל הארץ.

אריאל היה מלא רוח ואידאלים ושאיפות גדולות. אהב מאוד ללמוד תורה אבל לא שמר אותה לעצמו ורצה לחלוק אותה עם עם ישראל כולו. 

שלושה שבועות לפני חתונתו, נהרג בתאונת דרכים ביציאה מהיישוב ברוכין.

הוא הותיר אחריו שני הורים, אח, אחות והרבה אנשים שדמותו נגעה בליבם וגרמה להם לרצות להיות יותר טובים, מאירים וקרובים לה'.